אנודה וקתודה לומדים בבית הספר דיורדהאנה בעיירה ננטקט אי שם בצפון הרחוק. אנודה וחבריו בני עשירים ומעמד השלטון. הוריו של אנודה תורמים גדולים לפרויקטים בבית הספר, ובני משפחתו ומשפחות חבריו מכהנים בשלל תפקידי מפתח בעיירה ובמחוז. ואילו קתודה הוא מהפּלֵבְּס. הוריו עובדים במפעל מקומי, מקמצים פרוטה לפרוטה כדי לתת לילדיהם הזדמנויות חינוכיות שלא היו להם.
בשנים האחרונות הוריו של קתודה ואחרים במפעל מנסים להקים ארגון עובדים כדי להיאבק למען תנאי העסקה הוגנים ושיפור רמת החיים של הפלבס בעיירה. מאבק העובדים הוא קשה. בעלי המפעלים, המקורבים לשלטון, מפעילים לא אחת את כוחות המשטרה נגד מפגינים ומארגנים, הם מפטרים עובדים פעילים בניסיון ההתארגנות על הפרות של מה בכך, ומשתמשים בהשפעתם על מערכת המשפט כדי לתבוע את המארגנים על הפרות חוק גם הקלות ביותר. כך יצא שפעילה שאיחרה ביום בתשלום שכירות מצאה את עצמה ומשפחתה נזרקים לרחוב, הופעלו עיכולי רכוש על כנסות חניה שלא שולמו במועדן, והוטל עוצר על אזורי המגורים של פועלים כך שלא יכלו לצאת ולהיכנס משכונות המגורים שלהם אלא כדי לעבוד. המאבק המר אף הוביל לכמה אירועים של אלימות קשה. באחד מהאירועים נשרף בית של אחד מבעלי המפעלים כאשר בבית היו אשתו וביתו שמתו בשריפה. כתגובה על אירוע זה, הגיעו עשרות מתומכי בעלי המפעלים לשכונת הפועלים ושרפו שורת בתים בשכונה. לא כולם הספיקו להימלט בזמן ובשריפה ניספו עשרה פועלים ובני משפחותיהם. המשטרה לא התערבה ומכבי האש הגיעו רק כאשר לא היו שריפות לכבות ואנשים להציל.
קתודה וחבריו, מתוך הזדהות עם הוריהם התחילו בקמפיין להעלאת מודעות לאי הצדק הכלכלי והשחיתות השלטונית. הם החלו להפיץ סרטוני הסברה ברשתות חברתיות, להדפיס ולחלק מנשרים המתארים את השחיתות והאלימות המופעלת כנגד הפועלים, ובהפסקות קיימו אסיפות תלמידים המובלות על ידי ילדי הפלבס בהן הם דנים כיצד יש להילחם למען צדק חברתי ונגד השחיתות השלטונית.
בתגובה, אנודה וחבריו מדי יום היו מקניטים את קתודה וחבריו, עושים להם דוקסינג ושיימינג ברשתות החברתיות, לועגים להם כשהם מדברים בכיתה, ובאים להרעיש ולהפריע באסיפות בהפסקות. לא פעם ההורים של אנודה והורי חבריו התלוננו בפני הנהלת בית הספר על האסיפות ועל עלילות השווא והוצאת הדיבה, לדבריהם, המופצות ברשתות החברתיות לגבי השחיתות השלטונית, ואף הזהירו את הנהלת בית הספר שאם לא ישתיקו את ילדי הפלבס הם יוציאו את ילדיהם מבית הספר ויפסיקו לתמוך בו כלכלית. מנהלת בית הספר אמרה שלפי הוראות רשות החינוך של ננטקט, למרות שבית הספר אמור להיות מרחב א-פוליטי, לילדים יש זכות לקיים אסיפות בהפסקות. ולגבי הסרטונים והפליירים אין לה מה לעשות כי זה מרחב ציבורי שבו מתקיימת הזכות לחופש הביטוי.
אז אנודה וחבריו החליטו לעשות מעשה. הם הציבו מצלמות סתר במסדרונות בית הספר כדי ״לתפוס על חם״ את הילדים המעורבים בהפצת הפליירים ויצירת הסרטונים. נזהרים למחוק את העדויות לפעילות של חבריהם, אנודה וחבריו הביאו להנהלה ראיות חותכות לכך שקתודה וחבריו פיזרו פליירים בכיתות והפיקו סרטונים פוליטיים בתוך כתלי בית הספר.
וכך יצא שהוריו של קתודה וקתודה נקראו לחדר המנהלת לנזיפה. המנהלת, אמרה שלמרות שהיא מבינה את כאבם של הפלבס, היא חייבת להזהיר שאם קתודה ימשיך בפעילותו הפוליטית, שפוגעת בנימי נפשם של ילדי שועי העיירה, יתכן מאד שקתודה יימצא את עצמו בחוץ. והוסיפה שבעלי המפעל שבו הוריו עובדים, תורמים גדולים לבית הספר, נפגעו מאד מהאמירות שלו על השחיתות השלטונית, ושייקח בחשבון את ההשפעה שיש לדבריו על הקהילה כולה.
כשהגיעו הביתה, הוריו של קתודה חיבקו אותו ואמרו לו שהוא ילד אמיץ וחכם, אבל אולי על מנת שיוכל להשלים את לימודיו ושהם יוכלו להמשיך לעבוד, כדאי שיפחית קצת מהפעילות החברתית שלו. למחרת כשחזר קתודה לבית ספר, אנודה נעמד מולו וחסם לו את הכניסה, וקתודה - שבימים רגילים היה דוחף הצידה את אנודה, הרכין ראש ופנה לעבר דלת השירות. על דלת השירות היו שאריות השלט שתלו הוא וחבריו יום קודם:
“the arc of the moral universe is long, but it bends toward justice.”
